זרעים של שינוי  
054-5747817    054-3125551  
 

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 




דף הבית >> לאהוב את עצמי
 
לעתים קרובות מדי, אני שומעת ממטופלים רגשות שליליים לגבי עצמם כמו בושה, גועל, תיעוב, שנאה עצמית, ואליה נלווית כמובן התנהגות של פגיעה עצמית – לאכול אוכל שלא בריא לנו, בכמויות שאינן בריאות לנו – יותר מדי ו/או פחות מדי.., להיות בחברת אנשים שלא טובים לנו, לא להפעיל את הגוף  שלנו, או להפעיל אותו בצורה שאינה קשובה ליכולות שלנו, ולדרוש מעצמנו פעילויות שמותחות את קצה גבול הסיבולת, או תחושה של אי הקפדה על ניקיון וטיפוח עצמי וכו'.

מאחר והבסיס לכל שינוי שאנחנו רוצים לעשות הוא לאהוב את עצמנו, אנחנו מוצאים את עצמנו תקועים פעמים רבות, בהתנהגויות הרסניות שרק מחמירות את המצב.

מדוע זה קורה?

פעמים רבות למדנו להתאים את עצמנו לציפיות של המבוגרים, ולקבל את אהבתם בתמורה להתנהגות מרצה שלנו. חלקנו כל כך רגישים, שכמו בספר "הילד המחונן" של אליס מילר, אנו קוראים את הסימנים, ויודעים לנבא איזו התנהגות מצופה מאתנו - כך אנו מוותרים על העצמי האמיתי והאותנטי שלנו, כדי לחוש אהובים ובטוחים.

כילדים עשינו זאת למען ההישרדות הקיומית שלנו. כמבוגרים אנו עושים זאת מתוך הרגל, ומתוך לא לדעת מי אנחנו באמת, ומה נכון לנו. ואם אנחנו לא יודעים מי אנחנו באמת, את מה נאהב?

מערכת היחסים שלנו עם עצמנו היא המפתח למערכות היחסים האחרות שלנו, עם בני הזוג שלנו, הילדים שלנו, חברים, במקום העבודה ועם אחרים בכלל.

כיצד אנחנו מתייחסים לעצמנו? האם אנחנו מכבדים את עצמנו? האם אנחנו קוראים לעצמנו בשמות כמו טיפש, מפלצת, בהמה.. או בדימויים חיוביים יותר? לא נעז לקרוא בשמות כאלה לילדים שלנו, או לאנשים בכלל, או להעביר ביקורת על אחרים כפי שאנו מעבירים בקורת על עצמנו, לעתים על דברים פעוטים.

האם אנחנו נותנים לעצמנו חופש, זמן לנוח, מזון רוחני ותרבותי, או רק רצים במרוץ המטורף של החיים?

אז, לאהוב את עצמנו, משמעו להקשיב לצרכים האמיתיים שלנו ולמלא אותם, להתייחס אל עצמנו בצורה מכבדת , לדבר אל עצמנו יפה, למצוא את החוזקות שלנו, לבדוק מה טוב לנו, ועם מי טוב לנו.

זה נשמע קל, והרשת מלאה בטיפים בנושא, אך לעתים אנחנו צריכים למצוא עם עצמנו, מה מפריע לנו לאהוב את עצמנו - האם הביקורת ששמענו על עצמנו כילדים מהורינו, או ממבוגרים משמעותיים אחרים, אחים, חברים? האם אירועים טראומטיים שחווינו? האם זה הצורך שלנו לרצות את האחר? הפרפקציוניזם שלנו?

לעתים, כשנוכל למצוא מתי הפסקנו לאהוב את עצמנו ולמה, נוכל לעשות שם תיקון, ולעתים נזדקק לעזרה מקצועית לשם כך.
 
+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...
לייבסיטי - בניית אתרים